רכיבה אנלוגית בעולם דיגיטלי

עד לא מזמן, הייתי בטוח שפרט לרוכבים תחרותיים מקצועיים, רובנו הרוכבים על אופני הרים נמצאים בתחום קודם כל בשביל הכיף.

בוודאי שיש יתרונות נוספים, כמו לכל ספורט – כמו בריאות וכושר, אבל לפני הכל אופניים זה משהו שמחזיר אותנו לילדות, מפגיש אותנו עם חברים ומוציא אותנו לטבע.

זו חוויה אנושית בתמציתה, האופניים, לפעמים נדמה – הם לא יותר מתירוץ מכל השאר.

ברור שקשה להתחרות בכיף של רכיבה אתגרית וטכנית או הטיסה בסינגלים, וגם שם החוויה היא קודם כל פנימית: אדרנלין, תחושת אתגר ומסוגלות, תהליך לימודי והגשמת יעדים.

רוכבים- קודם כל בשביל הכיף

בדיוק כאן, בתחום של הגשמת יעדים, מתחילה להיווצר בעיה. רוכבים כיום משליכים משקל גבוה הרבה יותר לתוצאות הרכיבה, כאלו שאפשר לתעד באמצעות הטלפונים שלנו למשל, לתוצאות שאפשר להשוות, לדרג וגם להשויץ בהן.

אז כן, אני מתייחס לתופעת השימוש ב-Strava או תוכנות דומות. יכול להיות שאני פשוט אדם בלתי תחרותי בעליל, אבל אני לא נגד תופעת המדידות לחלוטין. להיפך, אני חושב שזה יכול להיות כלי אימון מצוין, ואין שום סיבה שלא להשתמש בטכנולוגיה מגניבה וידידותית כדי לדעת איך משתפרת הרכיבה שלנו.

כשמגיעה נקודה שבה רוכבים מתבאסים על מדידה שלא עבדה, אייפון שנשכח בבית או KOM שנלקח מהם – עד כדי כך שזה הורס להם את הרכיבה לחלוטין, פה אני חייב לעצור ולשאול: התחרפנתם לחלוטין או מה ?!

להיות בשטח עם חברים- זה כל הסיפור

כבר לא פעם ולא פעמיים שיצא לי לשמוע ולראות רוכבים שזה עתה סיימו סיבוב סינגלים במזג אוויר מושלם, תנאים אידאליים, עם קבוצה של חברים, בטבע ירוק ושופע, עם אדרנלין והמון כיף. ואז הם מגיעים לסוף הרכיבה ואומרים “איזה באסה! שכחתי להפעיל את ה-strava!”.

ברצינות – אני חושב שאם אתם נותנים לבעיית מדידה לדפוק לכם רכיבה, אתם מפספסים לחלוטין את המהות של רכיבה על אופני הרים. אני תמיד טוען שרכיבה על אופני הרים זה כמו פסיכולוג, רק יותר זול. מצד שני, אם אתם לא מצליחים יותר להנות מרכיבה נטו, אולי זה השלב הבא?

אז צאו לרכיבות, תמדדו, תשוו, תאיצו ותשפרו – אם זה עושה לכם טוב לכו על זה! רק מדי פעם, אל תשכחו לצאת לרכיבה אנלוגית, פשוט להנות מהשביל, מהדרך מהצלילים של הצמיגים על הקרקע והטבע שמסביב, מהחברים שיצאו אתכם לעוד הרפתקה קטנה.

אני יכול לומר לכם בוודאות שכל פעם שאני עושה רכיבה כזו, פשוט בשביל הכיף ובלי חשבונות – אני מרגיש בסופה הכי King of the mountain שאפשר. תנסו את זה.